אחרי שקראנו בפרשה על דברי בלעם, מעניין לראות מן המדרש מהי הפרספקטיבה ההיסטורית של דבריו אלו. בלעם אכן ברך בסופו של דבר אך מתוך ברכותיו אנו למדים מה היו כוונותיו האמיתיות.
ןכך אומר המדרש:
אמר רבי יוחנן: מברכתו של אותו רשע אתה למד מה היה בליבו:
ביקש לומר שלא יהיו להם בתי כנסיות ובתי מדרשות – "מה טובו אוהליך יעקב"
לא תשרה שכינה עליהם – "ומשכנֹתיך ישראל"
לא תהא מלכותן נמשכת – "כנחלים נטיו”
לא יהא להם זיתים וכרמים – "כגנות עלי נהר"
לא יהא ריחן נודף – "כאהלים נטע ה"
לא יהיו להם מלכים בעלי קומה – "כארזים עלי מים"
לא יהיה להם מלך בן מלך – "ייזל מים מדליו"
לא תהא מלכותן שולטת באומות – "וזרעו במים רבים"
לא תהא עזה מלכותן – "וירֹם מאגג מלכו"
לא תהא אימת מלכותן – "ותינשא מלכֻותוֹ"
אמר רבי אבא בר כהנא: כולם חזרו לקללה, חוץ מבתי כנסיות ומבתי מדרשות.
אכן, בית הכנסת המוכר לנו היום הוא למעשה השריד היחיד שיש לנו היום מהברכה המקורית של בלעם הרשע.
