פרשת ויחי- לשאול או לפרש?
"וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ: וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר: כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו. וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּ ... אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם".
למרות מאמצים רבים של יוסף, להבהיר לאחים שאין בליבו עליהם, תחושת האחווה של האחים מתערערת לאחר מות אביהם והם חוששים שיוסף "יסגור איתם חשבון". באופן פשוט, החשש נשען על המחשבה, שרק מפאת כבוד אבא, יוסף לא פגע באחיו ומשמת אביהם הוא כבר לא ירסן את עצמו. חז"ל במדרש, הציעו הסברים נוספים:
"ויראו אחי יוסף כי מת אביהם"- ... רבי לוי אמר- שלא זמנן לסעודה, אמר רבי תנחומא הוא לא נתכון אלא לשם שמים, אמר לשעבר אבא מושיבני למעלה מיהודה שהוא מלך ולמעלה מראובן שהוא בכור, ועכשיו אינו בדין שאשב למעלה מהן, והן לא אמרו כן, אלא לו ישטמנו יוסף
רבי יצחק אמר- הלך והציץ באותו הבור, א"ר תנחומא הוא לא נתכון אלא לשם שמים, והם לא כן אלא לו ישטמנו יוסף.
לדעת רבי לוי יוסף נמנע מלהזמין את אחיו כי הרגיש שלא בנח לשבת בראש ליד אחיו הגדולים, אך הם פרשו זאת כריחוק. לדעת רבי יצחק , בדרך חזרה מקבורת יעקב, יוסף הלך להסתכל בבור שאליו זרקו אותו האחים. הוא רצה להיזכר בנס שנעשה לו בראשית דרכו והם פרשו זאת כפיחה מחדש של הפצעים מולם.
המדרש מעמיק את התסכול, שיש בנתק שבין האחים. לדברי המדרש, האחים כבר האמינו, שעל המעשים הנוראים שהם עשו, יוסף הצליח להתגבר, אבל בשל פרשנות שגויה, של מעשי יוסף, שב והתערער ביטחונם.
יש כאן לימוד על החשיבות העליונה של תקשורת פתוחה במערכות יחסים. כשאנחנו מפרשים את כוונות האחר, במקום לברר אותן מפיו
