על שהתרחש לאחר סיום בניית המשכן ועד הקמתו על ידי משה רבנו מספר מדרש תנחומא:
כיון שגמרו מלאכת המשכן היו יושבין ומצפין אימתי תבוא שכינה ותשרה בו? והיו מצטערין הכל מפני שלא שרתה שכינה עליו.
מה עשו? הלכו להם אצל חכמי לב אמרו להן: ומה אתם יושבין? העמידו אתם את המשכן ותשרה שכינה בינותינו. היו מבקשין להעמידו ולא היו יודעין ולא יכולין להעמידו. וכשהן חושבין להעמידו, הוא נופל.
מיד הלכו להם אצל בצלאל ואהליאב, אמרו להם: בואו אתם והעמידו המשכן שאתם עשיתם אותו, שמא על ידכם ראוי לעמוד. מיד התחילו להעמידו ולא יכלו. התחילו מסיחין ומרננין ואומרים: ראו מה עשה לנו בן עמרם שהוציא את ממונינו במשכן הזה והכניס אותנו לכל הטורח הזה ואמר לנו כי הקב"ה יורד מן העליונים ושורה בתוך יריעות עזים...
ולמה לא היו יכולין להעמידו? אלא שהיה משה מיצר על שלא נשתתף הוא עמהן במלאכת המשכן. כיצד? הנדבה נתנה על ידי ישראל והמלאכה נעשית ע"י בצלאל ואהליאב וחכמי לב …
נכנסו כל ישראל אצל משה, אמרו: משה רבינו, כל מה שאמרת לנו עשינו וכל מה שצויתנו ליתן ולהוציא נתננו הכל, והרי כל המלאכה לפניך, שמא חסרנו שום דבר או ויתרנו על כל מה שאמרת לנו? ראה הכול לפניך. והיו מראין לו כל דבר ודבר, שנאמר: "ויביאו את המשכן אל משה", וכתיב: "וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר ציוה ה' ". אמרו לו: לא כך וכך אמרת לנו לעשות? אמר להם: הן … אמרו לו: ואם כן, למה אינו עומד? שהרי כבר נצטערו בצלאל ואהליאב וכל חכמי לב להעמידו ולא היו יכולין.
והיה משה מיצר על דבר זה עד שאמר לו הקב"ה למשה: לפי שהיית מיצר שלא היה לך עשייה ולא חלק במלאכת המשכן, לפיכך לא יכלו אותן חכמים להעמידו, בשבילך, כדי שידעו כל ישראל שאם על ידך אינו עומד, שוב אינו עומד לעולם. ואיני כותב לו הקמה אלא על ידך שנאמר: "ויקם משה את המשכן", וכן הוא אומר: "וידבר ה' אל משה ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד".
אמר משה: ריבונו של עולם, איני יודע להעמידו.
אמר לו הקב"ה: עסוק בידיך ואתה מֳרְאֶה להעמידו והוא עומד מאליו ואני כותב עליך שאתה הקימתו, שנאמר: "ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן".
ומי העמידו? משה, שנאמר: "ויקם משה את המשכן" …. כיון שהוקם המשכן מיד ירדה שכינתו לתוכו, שנאמר: "ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן"
