פרופ' צחי גרוסמן


וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִצְרָיְמָה

הקב"ה פוקד לדורות על עוון מכירת יוסף. 

אומר הרמב"ם בספרו מורה נבוכים:

"אבל החכמים ז"ל שמו טעם היות כפרת צבור לעולם בשעירים, בעבור שחטא עדת ישראל כולה היה בשעיר, רמז למכירת יוסף הצדיק, שנאמר בעניינו וישחטו שעיר עזים".

כתומר, כל שעיר ושעיר שקרבו למזבח לכפרת ציבור, מזכירים את חטא מכירת יוסף.

המדרשים מוסיפים תזכורות רבות לאורך ההיסטוריה:

אמר ר' יודן: אמר הקב"ה לשבטים: אתם מכרתם אחיכם מתוך אכילה ושתיה, שנאמר: "וישבו לאכל לחם",

והרי הוא נוטל את שלו מתוך אכילה ושתיה, שנאמר: "והמלך והמן ישבו לשתות".


אמר ר' חנין: אמר הקב"ה לשבטים: אתם מכרתם אותו לעבד, שנאמר: "לעבד נמכר יוסף.

חייכם שאתם קורין בכל שנה ושנה: עבדים היינו לפרעה במצרים.

גם ההפטרה בעמוס מזכירה זאת: כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם

ומפרט מדרש פרקי דרבי אליעזר:

"ובשעה אחת אחיו היו יושבים במקום אחד ולב אחד ועצה אחת ועברו עליהם אורחת ישמעאלים ואמרו בואו ונמכרנו לישמעאלים ויהיו מוליכין אותו לקצה המדבר ואין יעקב אבינו שומע שמע עוד.

ומכרו אותו לישמעאלים בעשרים כסף, כל אחד ואחד נטל שני כספים לקנות מנעלים ברגליהם, שנאמר: על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים.

והדבר נמשך עד עשרת הרוגי מלכות כפי שאומר המדרש:

אמר ר' יהושע בן לוי לא נמשכו עשרה הרוגי מלכות אלא בחטא מכירתו של יוסף.

ואת זאת אנו מזכירים מידי שנה במוסף של יום הכיפורים, בפיוט "אלה אזכרה".