ויְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם

וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם:

לאורך הדורות נפרע הקב"ה מעם ישראל על חטא העגל, כפי שנראה:


רש"י:

וביום פקדי וגו' – עתה שמעתי אליך מלכלותם יחד, ותמיד תמיד כשאפקוד עליהם עונותיהם ופקדתי עליהם מעט מן העון הזה עם שאר העונות. ואין פורענות באה על ישראל שאין בה קצת מפרעון עון העגל.


כבר בחטא המרגלים, כשנה לאחר חטא העגל, נפקד על עם ישראל גם "קצת מפירעון חטא העגל", כדברי רש"י בפרשת שלח לך,וזהו שנאמר:   "יום פקדי, במרגלים ופקדתי עליהם חטאתם". ובפירושו לספר ירמיהו פרק ב פסוק כב אומר רש"י: "נכתם עוונך לפני - על עוון העגל נאמר שהוא קיים לעולם כמו שנאמר וביום פקדי ופקדתי עליהם. כל פקידות הבאות על ישראל יהיה מקצת עוון העגל בהם".


עד היכן חטאו של עגל קיים? שואל המדרש. עד מתי נושא עם ישראל אשמה וחוב בגין מעשה העגל? עד הקמת מקדש שלמה שאז התקיים חציו הראשון של הפסוק "כרפאי לישראל" ונתכפר להם סופית. אלא שמיד אח"כ באו עגלי ירבעם ופתחו את כל העניין מחדש "וְנִגְלָה עֲוֹון אֶפְרַיִם וְרָעוֹת שֹׁמְרוֹן". כך נראה לבאר מדרש זה, יותר בהסתמך על הפסוק מהושע ופחות על לשונו של המדרש. ואולי הפשט הוא שונה לגמרי, עד עגלי ירבעם נזקף לעם ישראל חוב חטא עגל הזהב שעשו במדבר. מרגע שירבעם עשה את עגלי הזהב, נחשב זה לחטא הגדול והוא משכיח את חטא עגל הזהב שהיה מזמן, טרם בניית המשכן, לפני הכניסה לארץ ובניית המקדש.