וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב: אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא

על ההיתר לעסוק ברפואה ועל ההיתר ליטול שכר על כך אנו לומדים בפרשת השבוע. 

 

מסכת בבא קמא דף פה עמודים א-ב:

דבי ר' ישמעאל אומר: ורפא ירפא  - מכאן שניתן רשות לרופא לרפאות.

תוספות הרא"ש מסכת ברכות דף ס עמוד א

מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות. הקשה ה"ר יעקב מאורליינ"ש: פשיטא! למה לא ירפאו הרופאים? הא כתיב "והשבותו לו" ודרשינן: זו היא השבת גופו. וכתיב: "לא תעמוד על דם רעך"!

ותירץ שניתן רשות לרפאות בשכר …

ר' יעקב מאורליינ"ש, מבעלי התוספות, מביע כאן דעה נחרצת לא רק ברשות שניתנה לרופא לרפא, אלא בחובתו הגמורה לרפא, מדין הצלת נפשות אשר מעוגנת במצוות עשה ולא-תעשה אחרות בתורה שעליהן אין שום וויכוח: השבת אבידה ולא תעמוד על דם רעך

מהי אם כן הרשות שניתנה לרופא? הרשות שנותנת המכילתא לרופא, מציע ר' יעקב מאורליינ"ש, היא ליטול שכר על פעולת הרפואה.