פרשת פנחס- הנהגה מצמיחה
פרשתנו עוסקת בהכנה להחלפת ההנהגה. משה מתבשר על סיום תפקידו ומבקש שה' יבחר מנהיג ראוי להחליפו. במבט ראשון בדברי משה, נראה שיש כפילות:
"יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה:"
הביטוי 'לצאת ולבוא' מבטא הנהגה, אך מה משמעות הכפילות שלו?
אחת הדרכים להסביר את הכפילות היא שמשה מבקש מה׳ מנהיג, שלא רק ינהיג את העם, אלא יאפשר להם להפוך למנהיגים. מנהיג שידע להנהיג, לא על ידי הקטנת סובביו, אלא על ידי העצמתם, עד אשר הם יהפכו להיות מוציאים ומביאים.
ייתכן שהדבר רמוז בדברי חכמים: ״ פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה״. על ציר ״עוצמת ההארה״, הדרשה מקטינה את מקומו של יהושע מול משה, אך בהקשר של הדברים בהם פתחנו, ניתן לאמר, שדווקא יהושע, מאפשר לכוכבים שסביבו לזרוח ולהאיר בעצמם.
