אמר רב יהודה אמר רב: ארבעה צריכין להודות – יורדי הים, הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים, ויצא.
כל הארבעה מוזכרים בתהלים פרק ק"ז שזה המקור לברכת הגומל. ומזמור זה אנו אומרים גם בתפילת יום העצמאות בו אנו מודים על הנס הגדול שאירע לנו. כאן לא מדובר בחטא, כאן אנו חוזרים להודיה במובנה הפשוט.אך יש כאן חובה להודות: ."ארבעה צריכים להודות" (ראו רש"י על פסוק יב בפרק ז בפרשתנו).
ההודיה איננה עניין של התנדבות ורשות גרידא ולא באה "על חינם". בכל הודיה והודאה מקופלת גם חובה. חובה פנימית או חיצונית. ובכל שבת אנו אומרים בפסוקי דזמרה: "שכן חובת כל היצורים לפניך ... להודות להלל לשבח וכו'".
ובפסח הבא עלינו לטובה, נאמר: "לפיכך אנחנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר לברך לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלו הוציאנו מעבדות לחירות מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב ומאפילה לאור גדול ומשעבוד לגאולה ונאמר לפניו הללויה".
