וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ

על שמותיו של משה:

שמות רבים היו לו למשה עפ"י "מדרש" דברי הימים ובמסכת מגילה לעיל. שם נמנים "רק" שישה או שבעה שמות, אך במדרש ויקרא רבה א ג מצאנו עשרה שמות! ועל כולם עלה השם משה. בשם זה נחרתה דמותו הגדולה של האיש, ולא רק בתרבות העם היהודי. ומי זה שנתן לו את השם משה? בת פרעה, אשר ידעה היטב כי: "מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה" (שמות ב ו). יוכבד ילדה את משה, ובתיה גידלה והצילה אותו ונתנה חיים שניים ואת שמו. כך חוזר ספר שמות ודורש את ספר דברי הימים. ראה גם מסכת סנהדרין יט ע"ב: "ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד ... וכי בתיה ילדה? והלא יוכבד ילדה, אלא: יוכבד ילדה ובתיה גידלה, לפיכך נקרא על שמה".

במסכת מגילה נמצא את הקטע הבא:

"ירד" – זה משה, ולמה נקרא שמו ירד – שירד להם לישראל מן בימיו. "גדור" – שגדר פרצותיהן של ישראל, "חבר" – שחיבר את ישראל לאביהן שבשמים. "סוכו" – שנעשה להם לישראל כסוכה. "יקותיאל" – שקיוו ישראל לאל בימיו. "זנוח" – שהזניח עוונותיהן של ישראל. "אבי" "אבי" "אבי"6 – אב בתורה, אב בחכמה, אב בנביאות.


ובמדרש נאמר:

ואביו קרא לו חבר כי בעבורו נתחבר עם אשתו, ואימו קראה לו יקותיאל כי הניקה אותו משדיה, ואחותו קראה לו ירד כי ירדה אליו אל הנהר לראות מה יהיה בסופו, ואהרן קרא לו אבי זנוח כי זנח אבי את אמי והשיבה בעבור זה, וקהת זקנו קרא לו אביגדור כי בעבורו גדר אלוהים פרץ בישראל אשר לא יוסיפו עוד המצריים להשליך בניהם היאורה, ומיניקתו קראה לו אבי סוכו כי האלוהים יצפינהו בסוכה מריב המצריים, וישראל קראו לו שמעיה בן נתנאל כי בימיו שמע אלוהים את נאקתם.