פרשת תזריע מצורע- השבוע ש"בין הצפירות"
"אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת.. וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן..."
פרשתנו עוסקת בנגע הצרעת, שמופיע בגוף האדם ומחייב תהליך של בידוד וטהרה. לאור מספר דוגמאות בתורה עצמה, מסבירים חז"ל, שהצרעת מופיעה באדם שמדבר לשון הרע ובונה את החברתיות שלו בצורה לקויה. לפיכך היא איננה עונש בלבד, אלא מעודדת תיקון- הצרעת גורמת החלשה של האגו ועוזרת להפנמה שנדרש תיקון. החיבור לכהן, המלווה את המצורע, מאפשר מודל ראוי לחיקוי והבידוד מאפשר גיבוש וחיזוק של הרצון להטבת החברתיות, לפני החזרה להתנסות חברתית מחדש. בנוסף לכל, המצורע מתקרב אל הקודש ומביא קורבן לסיום תהליך טהרתו.
ספר "הזוהר" הולך צעד נוסף וטוען, שהכינוי בו בוחר הפסוק, להציג את המצורע, הוא הביטוי לאדם בדרגה גבוהה מאד:
"בכמה דרגות נקרא בן אנוש- אדם, גבר, אנוש, איש. גדול שבכולם- אדם. שנאמר "ויברא אלהים את האדם בצלמו", ולא נאמר גבר, אנוש, איש. אם כך למה נאמר אדם בצרעת? כי בשל מדרגתו הגבוהה הקב"ה מבקש למהר לטהרו" (מתורגם)
זאת אומרת שלפי דברי הזוהר, לא פחות ממה שהצרעת מצביעה על פגם הדורש תיקון, היא מצביעה על אהבת ה' לאדם וההשגחה עליו, שדואגת לעודד אתו לתקן.
ניתן להרחיב את הנלמד מכאן ולהשליך גם לימינו. כשאדם או אומה חווה קושי וטלטלות ניתן להתמקד בצער על המצב, אבל ניתן לראות את ההזמנה לצמוח.
מהשבוע ש"בין הצפירות", מהשנים המטלטלות אותן אנו חווים, ניקח השראה לגדול ולבקש עתיד שיהיה ראוי לגבורת הרוח.
