פרשת תצוה, "שבת זכור" ופורים- ואפילו בהסתרה
באופן ייחודי, מאז סיפור לידתו, בתחילת ספר שמות, שמו של משה, נעדר מפרשת תצוה. ניתן להבין שהוא מפנה, בה, מקום לאחיו, אהרון, שיהפוך להיות כהן גדול ויוריש לבניו את הכהונה. יש לו, למשה, "מודל טוב לחיקוי", שהרי גם במגילת אסתר, שמו של בורא עולם לא מוזכר.
היעדרות שם ה' מן המגילה איננה רק מילולית. ניתן לקרוא את המגילה כעלילה, של טלנובלה פרסית. סיפור שנע בין צהובון של בית המלוכה, לביטאון מפלגת המן האנטישמית. משובץ בצירופי מקרים ומלווה ביהודי ויהודייה , שבחרו שלא לעלות לארץ ישראל, בזמן הצהרת כורש. שנדחפים על ידי כוחות גדולים מהם, וברגע האחרון מצליחים להינצל מסכנה ולהציל את עם ישראל איתם.
אפשר לאמר שזו היא ייחודה של המגילה, שנקראת מגילת אסתר, גם על שם ההסתר שגוזר על עצמו, ריבונו של עולם. העובדה שהוא אינו מתגלה בה, אינו מורה למרדכי ואסתר כיצד לנהוג, מכריחה אותם לבחור. היא מבטאת את האמון שלו בנו, האמון שיש ביכולתנו לבחור בדרך הטובה, גם מבלי שיסמן לנו אותה. והאמון חוזר אליו, על ידי האמונה שלנו בו והעובדה שאנו בוחרים, שלא לראות את המגילה כאוסף של מקרים, אלא כתוכנית א-לוהית מופלאה עליה יש להודות.
פורים שמח
