פרשת תרומה- משנכנס אדר מרבים בשמחה
התחלנו השבוע את חודש אדר, החודש האחרון לספירת החודשים של התורה (המתחילים מניסן). המשפט שאמרו חכמים בתלמוד- "משנכנס אדר מרבין בשמחה", אינו תיאור פאסיבי, אלא קריאה להרבות בשמחה. ייתכן, שהצורך לדאוג לסיים את חודשי השנה בשיא ולא ברפיון מוביל לציווי הזה. העובדה, שניתן לצוות על אדם להרבות שמחה, מעידה על כך, שהשמחה איננה תגובתית בלבד וישנן דרכים לעורר ולהרבות אותה.
אחת הדרכים לעורר שמחה, היא על ידי נתינה. פרשת תרומה, שנקרא השבת , המתארת את תהליך תרומות העם להקמת המשכן, מבהירה לנו, שכשאדם נותן ותורם למטרה ראויה, הוא יותר מתמלא מאשר מתרוקן. בניגוד לתרבות המשדרת, ששמחה נובעת מקבלת מתנות, חכמים מלמדים שדווקא הנתינה בונה שמחה עמוקה יותר.
כך גם בפורים עצמו, השמחה אינה נובעת ממשתה וסעודה בלבד, אלא בצירוף למשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים.
